כולנו עוברים "רעידות אדמה" בחיים.
רעידות האדמה בחיינו מפחידות כמו רעידות אדמה אמיתיות.
כמו רעידות אדמה אמיתיות, גם רעידות האדמה בחיינו מותירות אחריהן הרס וחורבן.
אבל…
למרות שאנו נוטים להיות מופתעים מרעידות האדמה, לרעידה הגדולה בדרך כלל קדמו רעידות וזעזועים קטנים יותר, ממש כמו במקרה האמיתי. אנו נוטים לפספס את "סימני האזהרה" מסיבות רבות ומגוונות, אבל זה איננו כורח המציאות.
שמירה על רגישות, פתיחות, מאפשרת לנו להבחין בסימנים, ולהבדיל מרעידות אדמה בעולם, על חלק ניכר מרעידות האדמה בחיים יש לנו השפעה עצומה:
– לעיתים אנו יכולים למנוע את התרחשותן מלכתחילה, על ידי נקיטת פעולות מניעה.
– לעיתים אנו יכולים לצמצם את הנזק שייגרם.
– ותמיד אנו יכולים להתכונן לקראתן ולקראת התקופה שאחריהן.
כשחושבים על מה הופך מבנה לעמיד ברעידות אדמה, לב העניין הוא כושר ההכלה שלו, היכולת של המבנה לקבל את הזעזועים. לשם כך על המבנה לאזן בין שתי תכונות, חוסן וגמישות, ואני רוצה להדגיש את הגמישות, כיוון שהיא התכונה שאנו נוטים להזניח.
בעת רעידה אדמה, כוחנו יכול להיות הגורם להרס, מפני שישנם אירועים שאינם בשליטתנו וכוחות שבהשוואה אליהם אנחנו כמו גרגרי אבק – במקרים אלה לנסות להתנגד בכוח לאירועים יוביל לשבר.
לכן שמירה על גמישות היא גורם מכריע – שמירה על היכולת לקלוט את השינויים ולהכיל אותם.
אם שומרים על גמישות המבנה, הרהיטים בבית אמנם מטלטלים יותר, אבל הבניין עצמו לא ייפול.
אם שומרים על גמישות התודעה, תפיסותינו משתנות, אבל עולמנו הפנימי רק משתנה, לא חרב.
כמו במקרה של גמישות הגוף, גם גמישות התודעה היא תוצאה של אימון, ונוקשות התודעה היא תוצאה של הזנחה. אל תצפו להיות גמישים ברגע המשבר, אם בכל הרגעים שקדמו לו שמרתם בנוקשות על תפיסותיכם.
ולסיום, גישה אחת נוספת להתמודדות עם רעידות אדמה בחיים, הגישה האולטימטיבית, אם תרצו:
כל מחשבותינו, רגשותינו, ואפילו תפיסת ה"אני" שלנו, הם לא יותר מאדוות בתודעה, דפוסים שעולים ויורדים עם הנסיבות המשתנות. אם תשמרו על תובנה זו, לא כמילים, אלא כקשר חי למי שאתם באמת, כאן ועכשיו, בעודכם קוראים את המילים, תוכלו לשמור על שלווה גם ברגעים הסוערים ביותר, להגיב לאירועים בצורה הטובה ביותר ולמצות את יכולותיכם גם בתנאים הקשים ביותר. תהיו חופשיים.
[singlepic id=3 w=400 h=300 float=]
