אפקט דאנינג-קרוגר
אפקט דאנינג-קרוגר הוא שמה של הטיית חשיבה אשר יכולה לפגוע בכל אחד מאתנו ומדגימה את הסכנה הטמונה בידע מועט.
על פי המחקרים שנערכו בתחום, אנשים בעלי ידע מועט נוטים לשגות בהערכת הידע שלהם (הערכת יתר), בהשוואה למומחים. בגרף שלהלן, המבוסס על אחד המחקרים שנערכו בנושא (Dunning, 2011), רואים את הקשר בין הערכת הביצוע לביצוע בפועל ברמות הידע השונות.
הדיוטות נדפקים פעמיים
כפי שעולה מהגרף, אנשים שאינם מומחים, לא רק מצליחים פחות במבחן, הם גם מצליחים פחות בהערכת ההצלחה שלהם. משימה שנייה זו, הערכה עצמית של הידע, היא משימה ששייכת לעולם המטא-קוגניציה, חשיבה על חשיבה, ובעלת השלכות שליליות על למידה.
מכיוון שבעלי הידע המועט מודעים פחות לחלקיות הידע שלהם, הם יתקשו לאתר את השגיאות שהם עושים וכתוצאה מכך תיפגע יכולתם ללמוד ולהשתפר. מומחים, לעומת זאת, טובים יותר בהערכת הידע שלהם (הפער בין ההערכה והביצוע בפועל קטן בהרבה). מעבר לכך, לפחות במקרה המתואר כאן, מומחים נתנו הערכת חסר לידע שלהם, כלומר הביצוע בפועל היה טוב יותר מהערכת הביצוע.
כתוצאה מכך, כמו שההדיוטות מפסידים פעמיים, המומחים מרוויחים פעמיים – הם גם מצליחים יותר במשימה המבוססת על ידע, ובנוסף הם מודעים יותר למצב הידע האמיתי שלהם וכתוצאה מכך גם פתוחים יותר לזיהוי טעויות, ללמידה ולשיפור.
לאור העובדה שאנחנו מקבלים הרבה החלטות בתנאים שבהם אנחנו בעלי ידע חלקי מאוד, ההכרות עם אפקט דאנינג-קרוגר רלוונטית במיוחד, מכיוון שאלו התנאים שבהם אנו ניטה להערכת יתר של הידע שלנו. כתוצאה מכך, תהליך קבלת ההחלטות שלנו עלול להתבסס על תפיסה שאינה רק חלקית, אלא גם מעוותת, שכן יש הבדל בין קבלת החלטה מתוך מודעות למה שאינני יודע ובין קבלת החלטה בלי מודעות לידע החסר!
יש תקווה!
ובכל זאת, אין סיבה לומר נואש!
למרות שאנו נמצאים לעיתים קרובות במצבים שהופכים אותנו לפגיעים לאפקט דאנינג-קרוגר, קיומו של האפקט בפועל אינו גזירת גורל ואנו יכולים לפעול לצמצומו. כפי שנאמר, הדיוטות נכשלים גם במשימה המטא-קוגניטיבית של הערכת מצב הידע שלהם. לכן, תהליך חשיבה שמצליח לעורר מודעות ותנועה ברמה המטא-קוגניטיבית (חשיבה על חשיבה), יכול לשפר את יכולתנו להעריך טוב יותר את מצב הידע ופערי הידע שלנו ומכאן גם לפתח ידע חדש.
צעד ראשון בהתמודדות עם הטיית החשיבה הוא חשיפה של מערכת המושגים והנחות היסוד שדרכם אנו מסתכלים על הבעיה או הדילמה, של "המשקפיים" שלנו. הצעד הבא והמתבקש הוא בחינה של "המשקפיים" עצמם בהקשר הנוכחי, על מנת לאתר דפוסים מקובעים, מושגים לא מבוררים וכן תופעות חדשות שנופלות "מחוץ" למסגרת התפיסתית הרגילה שלנו. בדרך זו, שמטבעה מעודדת מבט ספקני על צורת ההסתכלות הקיימת והידע הקיים, גדל הסיכוי להעריך נכונה את פערי הידע שבהם אנו פועלים, לקבל החלטות בהתאם לפערים אלה לפעול לצמצומם כשצריך ואפשר.
"יוסיף דעת יוסיף מכאוב," כתב קהלת, והוא אולי צודק. אבל מסתבר שגם מיעוט ידע יכול להכאיב וחוסר מודעות לחוסר הידע יכול להכאיב (ולהפתיע) עוד יותר.
צריכים לארגן את המחשבות, לעשות הערכת מצב מחודשת ולגבש דרך אפקטיבית קדימה?
צרו קשר.
מקורות וקריאה נוספת:
Dunning, D. (2011). 5 The Dunning-Kruger Effect: On Being Ignorant of One's Own Ignorance. Advances in experimental social psychology, 44, 247 (PDF).
