בחלק הראשון, תיארתי בקצרה מספר מאפיינים של אתגרי החשיבה שתקופת הקורונה מציבה בפנינו, וניסיתי לשכנע אתכם שיש לכם את היכולת לעמוד באתגרים הללו.
עם זאת, לא כדאי להקל ראש בכוח של הטיות החשיבה ונטיות הנפש שלנו. הן עדיין יכולות לעוות את החשיבה ולמנוע מאתנו להכיל את השינויים ולהקשות עלינו לנווט בדרך הטובה ביותר בעבורנו – באופן מפוכח, יצירתי ומעשי.
בחלק זה אתאר מספר רעיונות וכלים מעשיים שיכולים לשפר את החשיבה, בימי קורונה ובכלל. יש הרבה מה לומר על כל אחד מהנושאים הללו, אבל במאמר זה ניסיתי להיות תמציתי ולגעת בנקודות העיקריות. אני מקווה שהצלחתי ושהכלים יהיו לכם לעזר. ניווט מוצלח!
לפני שמתחילים…
1. על מה אתם צריכים לחשוב – מהם מרחבי החשיבה שלכם?
מרחבי חשיבה הם הנושאים הפתוחים, הבעיות או השאלות הפתוחות שאיתם עלינו להתמודד – על מה אני צריך/צריכה לחשוב? אחת הדרכים להתגבר על תחושת ההצפה שעליה דיברתי בחלק הראשון, היא באמצעות יצירת רשימה של מרחבי החשיבה הרלוונטיים לנו. בדרך כלל רשימת המרחבים תכלול כמה נושאים גדולים, או שאלות רחבות, שמחולקים למספר תת-נושאים עם שאלות ספציפיות יותר. כמו רשימת הקניות הביתית, גם רשימת מרחבי החשיבה היא כלי דינאמי שמשתנה עם התקדמות החשיבה שלנו, ורצוי להוסיף לה נושאים נוספים כשעולים כאלה.
2. הזמינו את עצמכם למפגשי חשיבה
אחת הבעיות שיש לנו היא שאנחנו חושבים כל הזמן. אנחנו חושבים כל כך הרבה עד שנדמה לנו שזה תהליך טבעי שאינו דורש תשומת לב מיוחדת. מעטים מקצים לעצמם זמן לחשוב על בעיה באופן ממוקד. במקום זה, אנחנו בדרך כלל חושבים ב"קרעים" – מהרהרים קצת במקלחת, או בזמן נהיגה, מדברים במקרה עם בן הזוג, עם חבר או חברה, או חושבים עם עצמנו בחמש דקות של שקט שנפלו עלינו פתאום.
ברור שיש מקום לחשיבה אסוציאטיבית ש"נופלת עלינו" באופן פתאומי. חלק מהרעיונות הטובים ביותר שלי צצים דווקא במקלחת (ודווקא כשאני מסובן), אבל חשיבה מקוטעת איננה תחליף לחשיבה מסודרת. בזמן משבר, החשיבה שלנו נוטה להיות פשטנית וממוקדת בהיבטים הבולטים והמידיים של המצב. כדי להרחיב את החשיבה שלנו מעבר למובן מאליו, כדי לבחון ולפרוץ את מסגרות החשיבה הקיימות, נדרש מאיתנו מאמץ מכוון וממוקד.
לכן, הזמינו את עצמכם למפגשי חשיבה אישיים (אתם יכולים גם לכבד את עצמכם בקפה ועוגה) וצרו לעצמכם סביבה לחשיבה. סביבת חשיבה היא בראש ובראשונה מרחב תודעתי ונפשי שאנו מפנים לטובת חשיבה על נושא מסוים. את המרחב הזה כדאי לעגן בשלושה עוגנים:
• זמן – הגדירו מסגרת זמן לחשיבה. מסגרת הזמן צריכה לשקף את היכולת שלכם לחשוב בצורה ממוקדת ואת תנאי הסביבה. אם מחשבתכם נוטה לנדוד, הגדירו מסגרת זמן קצרה יותר למפגש.
• מקום – פנו לעצמכם מקום שקט יחסית וחופשי מהסחות דעת. זה אולי נשמע לא מציאותי בימים שבהם כל המשפחה מסוגרת בבית, אבל רובנו יכולים לבקש פינה לעצמנו לחצי שעה או שעה.
• נושא ומטרה – בחרו נושא למפגש והגדירו באופן ממוקד ככל האפשר את מטרת המפגש. אם צריך, חלקו את הנושא למספר תת-נושאים והקדישו כל מפגש לשאלה ספציפית יותר.
עניין של גישה
1. רצון ללמוד
אז החלטת לשבת עם עצמך למפגש חשיבה ממוקד. באמת כל הכבוד, אבל זו רק ההתחלה, כי לא כל חשיבה היא טובה באותה מידה.
אם כל מה שנעשה במפגש החשיבה שלנו, זה להיאחז בתפיסה הקיימת שלנו, לחזור על אותן המנטרות שאנחנו אומרים לעצמנו בדרך כלל ולזרום שוב באותם דפוסי חשיבה שבהם אנחנו מורגלים – לא נפיק מהמפגש מאומה, אולי אפילו נעצים את תחושת המלכוד וחוסר האונים.
כדי להפיק את המרב ממפגש החשיבה שלנו ולהגדיל את הסיכוי לפריצת דרך, עלינו לאמץ גישה פתוחה, צנועה וסקרנית: פתיחות – לצורות הסתכלות נוספות; צניעות – נכונות לבדוק שוב את הנחות היסוד והידע הקיים; סקרנות – רצון ללמוד ולהבין את המציאות החדשה.
2. לחץ וחרדה
לא צריך להיות מומחה לחשיבה כדי לדעת שלחץ וחרדה מוגזמים מפריעים לחשיבה פורייה ואפקטיבית. לכן, לא מומלץ להגיע למפגש החשיבה כשמפלס הלחץ גבוה מדי.
"המומחיות" שלי בתחום הטיפול בלחץ ובחרדה מוגבלת להיותי טיפוס חרדתי למדי בעצמי. לאורך השנים מצאתי דרכים שונות להפחית את רמת החרדה, כמו נשימה מודעת, פעילות גופנית, ובעיקר קבלה של החרדה.
ברור לי שבימים אלה, שבהם סדרי עולם משתנים, יש לכאורה סיבות אובייקטיביות ללחץ, אבל כשם שהדבר הכי חשוב לאדם בסכנת טביעה הוא לא להיכנס לפאניקה ולבזבז אנרגיה על תנועות מיותרות, גם אנחנו נדרשים לנסות וליצור לעצמנו מרחב חשיבה רגוע ככל האפשר, בכל דרך שמתאימה לנו.
מה עושים במפגש? כלים ועזרים
1. לדעת לשאול
שאלות הן אחד הדברים שיכולים להניע את החשיבה. במהלך המפגש אפשר וכדאי לשאול שאלות את עצמנו מתחומים שונים, בהתאם לנושא, למשל:
• מהן המצוקות או הבעיות הקשורות בנושא?
• מהן המטרות שלי בנושא הנדון?
• מי השחקנים והגורמים הרלוונטיים לנושא? מה נקודת המבט שלהם?
• מהן המגמות הרלוונטיות, מהם תרחישים אפשריים?
• מהם המשאבים העומדים לרשותי?
• מהן האפשרויות העומדות בפניי?
ועוד שאלות, גם ממוקדות יותר, ככל שיעלו במוחכם. על הקשר בין משברים לשאלות, אתם יכולים לקרוא כאן.
2. לחשוב, לכתוב ואז לחשוב שוב
בהמשך לנקודה הקודמת, במפגש החשיבה מומלץ להשתמש בכלי כתיבה – לכתוב את הנושא, את השאלות ואת המחשבות והרעיונות שלנו. הכתיבה מאטה את החשיבה והופכת אותנו למודעים יותר. בנוסף, הכתיבה מקלה עלינו לחשוב באופן ביקורתי על הדרך שבה אנחנו חושבים. כשאנחנו קוראים את מה שכתבנו, נוצר ריחוק בינינו לבין המחשבות שלנו, אשר מאפשר לנו לחשוב עליהן מחדש.
3. לצייר חשיבה
במקביל לכתיבה, מומלץ גם להכין "מפת חשיבה". מפת חשיבה היא תרשים של תהליך החשיבה, שמתאר את הבעיות, המגמות, המטרות והרעיונות העיקריים ואת הקשרים ביניהם. גם אם אנחנו לא רגילים לזה, היכולת לשרבט את מחשבותינו קיימת אצל כולנו, כמו שאנחנו עושים על לוח בזמן דיון, למשל. המטרה של המפה היא לתת לנו מבט-על על החשיבה שלנו בנושא, בכל דרך שמתאימה לנו – בנוסף למילים, אפשר להשתמש גם בצבעים, בסמלים, בחיצים ובכל דרך אחרת, על מנת לבטא את מה שאנחנו חושבים.
כמו השימוש בכתיבה, גם המפה מאפשרת לנו להסתכל על החשיבה שלנו ולחשוב עליה מחדש – להרחיב אותה, להטיל ספק, לשאול שאלות ולבדוק רעיונות.
עזר כנגדו – שותף לחשיבה
אני משמש כשותף מקצועי לחשיבה כבר יותר מעשרים שנה, לכן הרשימה שלי לא תהיה שלמה בלי להזכיר גם את הכלי החשוב הזה – שיתוף אנשים אחרים במפגשי החשיבה שלכם. אני לא מתכוון לקבלת מידע מאנשים. למידע יכולים להיות מקורות רבים. שותף טוב לחשיבה עוזר לנו לעשות סדר במחשבות, להרחיב את התפיסה, להצביע על כשלים ונקודות עיוורות ולעזור לנו לגבש רעיון רלוונטי ואפקטיבי שמתאים לנו. שותף לחשיבה לא אמור לומר לנו מה לעשות, או איך לחשוב, אלא להיות שותף לתהליך למידה משותף שבו אנחנו מעצבים את הדרך המתאימה לנו.
לסיכום
בזמן משבר אנו זקוקים במיוחד לחשיבה חדה ויצירתית, שמאפשרת הסתכלות רחבה ומפוכחת, בחינה מחדש של הנחות היסוד שלנו ויצירה של רעיון חדש שינחה אותנו. אבל זמן משבר הוא גם הזמן שבו אנחנו והחשיבה שלנו נוטים דווקא להתכווץ ולהינעל על דפוסי חשיבה קיימים.
כדי לחשוב טוב בזמן משבר, עלינו לעשות מאמץ מכוון כדי להתגבר על הנטייה הטבעית ולהשתמש בכלים שיעזרו להפוך את החשיבה למודעת יותר, פתוחה יותר ואפקטיבית יותר. הנה תרשים שמנסה לחבר את הנושאים השונים שעליהם דיברתי. מאחל לכם יישום מוצלח.
